ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ו׳:א׳:ח׳

« ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ו׳:א׳:ז׳ ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ו׳:ב׳:ג׳ »

1 מַה נָן קַיָימִין. אִם מִשּׁוּם דָּבָר מְסוּיָים דַּיּוֹ שְׁנַיִם. אִם מִשּׁוּם שׁוּרָה דַייוֹ שְׁלֹשָׁה. חַד בַּר בֵּי רַב אָמַר הָדָא דְּרִבִּי יוֹחָנָן קוֹמֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כָּל שֶׁהוּא יָכוֹל לְחוֹלְקוֹ וְלַעֲשׂוֹתוֹ שׁוּרָה כְּבֵית שַׁמַּאי. רִבִּי יוֹנָה וְהוּא בָּעֵי שֵׁיעוּרָא כָּל עוֹמְרֵי הַשָּׂדֶה שֶׁל קַב קַב וְאֶחָד שֶׁל אַרְבַּעַת קַבִּין וּשָׁכְחוּ כָּל עוֹמְרֵי הַשָּׂדֶה שֶׁל שְׁנֵי קַבִּין וְאֶחָד שֶׁל שְׁמוֹנַת קַבִּין.

פירוש ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ו׳:א׳:ח׳

1 כתב יד א דיו שנים. פי' ב' קבין דכיון דהוי ב"פ כיוצא בו הוי דבר מסוים:

2 ה"ג משום שורה צריך ג'. פי' ג' אגודות והיא א':

3 ולעשותו שורה לב"ש. פי' דלדידיה צריך ד' לשורה:

4 ה"ג כל עומרי השדה חצי קב וא' של ב' קבין כל עומרי השדה של ב' קבין וא' של ח' קבין. פי' דמבעיא ליה אי הוה לב"ש שכחה בכה"ג אי לא:

5 כתב יד ב לעשותו שורה כב"ש. דס"ל דשורה הוא ד':

« ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ו׳:א׳:ז׳ ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ו׳:ב׳:ג׳ »